מוסיפים מרפסת לבניין קיים? כך מונעים רטיבות ובעיות ניקוז כבר בשלב התכנון

כשמדברים על הוספת מרפסת לבניין קיים, רוב השיחה מתמקדת בגודל המרפסת, בצורה שלה, במעקה ובשאלה כמה זמן ייקח לקבל היתר. רק בשלב מאוחר יותר מתחילים לדבר על פרט פחות מרשים מבחינה ויזואלית, אבל משמעותי מאוד לאורך השנים: איך המים יוצאים מהמרפסת ואיך מונעים מהם להיכנס לדירה או לבניין.

מרפסת חדשה מתחברת למבנה שכבר עומד עשרות שנים. בדיוק בנקודת החיבור הזו נפגשים חומרים חדשים וישנים, הפרשי גבהים, קירות חוץ, פתחים קיימים ומערכת ניקוז שלא תמיד תוכננה לקבל שטחים נוספים.

לכן איטום וניקוז אינם משהו שמשאירים לקבלן "לסגור בשטח". הם צריכים להיות חלק מהתכנון כבר מההתחלה.

הבעיה מתחילה בדרך כלל במפגש בין החדש לישן

בבניין חדש כל המעטפת מתוכננת כמערכת אחת. רצפת המרפסת, הקיר, הוויטרינה, הניקוז והאיטום מתוכננים יחד.

בתוספת מרפסת המצב שונה.

המרפסת החדשה מתחברת לחזית קיימת, ולעיתים גם לפתח חדש שנפרץ במקום שבו היה בעבר חלון או קיר חיצוני. החיבור צריך להתמודד עם מי גשם, שינויי טמפרטורה ותנועות טבעיות של המבנה.

אם נקודת המפגש אינה מתוכננת היטב, מים יכולים למצוא את דרכם מתחת לריצוף, אל קיר החוץ או לתוך הדירה.

לא תמיד רואים את הבעיה מיד. לפעמים רק לאחר החורף הראשון מופיעים כתם רטיבות, קילוף צבע או סימני מים בדירה שמתחת.

גם מרפסת שנראית ישרה חייבת לדעת להוביל את המים

רצפת המרפסת אינה אמורה להיות משטח שעליו מי הגשם מחפשים בעצמם את הדרך החוצה.

בתכנון נכון נוצרים שיפועים שמובילים את המים אל נקודות הניקוז. השיפוע אינו צריך להיות מורגש בזמן הליכה, אבל הוא חייב להיות מספיק ברור כדי שמים לא יישארו עומדים אחרי גשם או שטיפת המרפסת.

מים עומדים אינם רק אי־נוחות.

לאורך זמן הם יכולים להכביד על מערכת האיטום, לחדור דרך חיבורים ופוגות וליצור אזורים שבהם מצטברים לכלוך ולחות.

לכן כבר בתכנון צריך לדעת היכן ימוקמו הנקזים וכיצד הרצפה מובילה אליהם.

לאן הולכים המים מהמרפסות החדשות?

זו שאלה שחשוב לשאול לפני שמתחילים לבנות.

תוספת של מספר מרפסות יוצרת שטח חדש שאוסף מי גשם. בבניין של חמש או שש קומות מדובר כבר בכמות משמעותית של מים שצריכה להתנקז בצורה מסודרת.

אי אפשר פשוט להוציא צינור מכל מרפסת ולתת למים להישפך לחצר או אל המרפסת שמתחת.

מערכת הניקוז צריכה להשתלב במערכות הבניין ולתת פתרון לכל טור המרפסות. לעיתים ניתן להתחבר למערכת קיימת, ובמקרים אחרים נדרש תכנון של קו חדש.

חשוב גם לבדוק לאן מגיעים המים בקומת הקרקע. פתרון שנראה מצוין בקומה הרביעית יכול ליצור שלולית בדיוק בכניסה לבניין או ליד חניה אם לא חושבים על המסלול כולו.

למה איטום מתחת לריצוף חשוב יותר מהריצוף עצמו?

אריחים ורובה אינם מערכת האיטום של המרפסת.

גם ריצוף איכותי מאוד אינו מונע לחלוטין מעבר מים. מים יכולים לחלחל דרך החיבורים בין האריחים ולהגיע לשכבות שמתחת.

מתחת לריצוף צריכה להיות מערכת שתוכננה להתמודד עם המים האלה ולהוביל אותם אל הניקוז בלי לאפשר להם לעבור לתקרת המרפסת שמתחת או אל הדירה.

נקודות רגישות במיוחד הן המפגש עם קירות, ספי דלתות, מעקות, צינורות ונקזים.

לכן פתרון איטום טוב אינו רק חומר שנמרח על הרצפה. הוא מערכת שלמה שמתייחסת לכל מקום שבו שכבת האיטום נפגשת עם אלמנט אחר.

הוויטרינה היא אחת הנקודות שדורשות הכי הרבה תשומת לב

במרפסות שמתווספות לבניין קיים נדרש בדרך כלל ליצור יציאה חדשה מהדירה.

לעיתים מרחיבים חלון קיים ולעיתים נפתח פתח חדש ומותקנת ויטרינה.

כאן נפגשים הרצפה הפנימית של הבית והרצפה החיצונית של המרפסת. מצד אחד רוצים מעבר נוח ונעים ללא מדרגה גבוהה, ומצד שני חייבים למנוע ממים שנמצאים בחוץ להגיע פנימה.

הפתרון צריך לקחת בחשבון את מפלסי הריצוף, השיפועים, מערכת האיטום ומיקום הניקוז.

זה פרט קטן על השרטוט, אבל הוא אחד המקומות שבהם תכנון מדויק יכול לחסוך בעיות רטיבות במשך שנים.

ומה קורה לדירה שמתחת?

כאשר מוסיפים טור מרפסות, כל מרפסת היא למעשה גם חלק מהתקרה של המרפסת שמתחתיה.

נזילה במרפסת אחת עלולה להפוך מהר מאוד לבעיה של השכן בקומה שמתחת.

לכן בפרויקט משותף חשוב שהאיטום והניקוז יתוכננו כמערכת אחידה ולא שכל דייר יבחר פתרון שונה לאחר סיום השלד.

אותו היגיון נכון גם למרזבים, מעקות וחיבורים לחזית. אחידות אינה רק עניין אסתטי – היא מסייעת גם בתחזוקה עתידית של הבניין.

כדאי לחשוב גם על מה שיקרה בעוד עשר שנים

מרפסת אינה מוצר שמתקינים ושוכחים ממנו.

במשך השנים מתבצעים בה ניקיונות, מוחלף ריצוף, נוספים עציצים ולעיתים מותקנות מערכות הצללה. נקז יכול להיסתם מעלים, אדמה או לכלוך.

לכן בתכנון כדאי לשאול לא רק איך מערכת הניקוז עובדת כשהכול חדש, אלא גם האם ניתן להגיע אליה ולתחזק אותה בעתיד.

פרטים פשוטים כמו גישה נוחה לנקז יכולים למנוע מצב שבו תקלה קטנה מחייבת פירוק ריצוף נרחב.

בתוספת מרפסת, הפרטים הקטנים הם אלה שקובעים את איכות הפרויקט

פרויקט של תוספת מרפסת לבניין קיים נבחן כמובן בהיתר, בקונסטרוקציה ובמראה החדש של החזית. אבל אחרי שהפיגומים יורדים והדיירים מתחילים להשתמש במרפסות, דווקא הדברים שאינם בולטים בתמונות הם אלה שקובעים אם התכנון הצליח.

שיפועים נכונים, ניקוז מסודר, מפגש מתוכנן עם הבניין ומערכת איטום שמתאימה למבנה החדש והישן הם חלק בלתי נפרד מהפרויקט.

כאשר אדריכל ומהנדס מתכננים את התוספת כמערכת שלמה, ניתן לחשוב מראש גם על המקומות שבהם מים עלולים להפוך לבעיה – ולפתור אותם על הנייר לפני שהם הופכים לרטיבות בקיר.

תפריט נגישות

var content = document.querySelector('#content'); if (content) { content.setAttribute('tabindex', '-1'); } var skipLink = document.querySelector('a.skip-link[href="#content"]'); if (skipLink && content) { skipLink.addEventListener('click', function () { setTimeout(function () { content.focus(); }, 0); }); }