דף הבית » עמודת ממ"דים בבניין קיים – אתגרים הנדסיים, קווי בניין ופתרונות תכנון
הוספת ממ"דים לבניין קיים נראית לעיתים מבחוץ כמו פעולה פשוטה יחסית: מצמידים חדר מוגן לכל דירה ויוצרים עמודה חדשה לאורך חזית הבניין. בפועל, זהו פרויקט שמחבר בין אדריכלות, קונסטרוקציה, תשתיות, רישוי ומגבלות של מבנה קיים.
בבניינים ותיקים בגוש דן ובמרכז, במיוחד כאלה שנבנו בשנות ה־60, ה־70 וה־80, האתגר גדול יותר. המבנה המקורי לא תוכנן בהכרח עבור תוספת של עמודת בטון חדשה, החצרות צפופות, קיימות תשתיות ותיקות, ולעיתים המרחק מגבול המגרש קטן.
לכן לפני שמחליטים היכן "נכנס" הממ"ד בדירה, צריך להבין אם אותו מיקום עובד גם מבחינה הנדסית ותכנונית לאורך כל הבניין.
כאשר מוסיפים ממ"דים זה מעל זה, מתייחסים אליהם כמערכת מבנית רציפה שמעבירה עומסים כלפי מטה עד ליסודות.
זו הסיבה לכך שמיקום הממ"ד בקומה אחת אינו החלטה שעומדת בפני עצמה. התכנון צריך לעבוד לאורך כל הקומות ולהתחשב במה שקורה בקומת הקרקע, בתשתיות ובמערכת הביסוס.
אחת הבדיקות המרכזיות בתכנון היא המשכיות ירידת הקירות בין הקומות. דרישות הבקרה מתייחסות לרציפות של לפחות 70% מקירות הממ"ד, ובמקרים שבהם הרציפות קטנה מכך נדרש חישוב הנדסי ופתרון ייעודי בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
לכן "הזזה" של ממ"ד בין קומה לקומה אינה פעולה שעושים באופן חופשי. כל שינוי כזה צריך להיבחן כחלק מהמערכת המבנית כולה.
זה מצב נפוץ מאוד.
בבניין בן ארבע או חמש קומות יכול להיות שרוב הדיירים מעוניינים בפרויקט, בעוד שדייר אחד אינו רוצה להצטרף בשלב הנוכחי.
המצב הזה אינו נפתר באמצעות כלל אחיד. יש לבחון כיצד ניתן לשמור על ההמשכיות ההנדסית של העמודה ומה נדרש באותה קומה.
במקרים מסוימים ניתן לתכנן פתרון מבני שמאפשר את המשך העמודה גם כאשר דירה מסוימת אינה משלימה ממ"ד לשימוש שלה. הפתרון תלוי במבנה, בתכנון ובדרישות הרלוונטיות לפרויקט, ולכן הוא חייב להיקבע על ידי האדריכל ומהנדס הקונסטרוקציה ולא על סמך פתרון שנעשה בבניין אחר.
בבניינים קיימים בתל אביב, רמת גן, גבעתיים, הרצליה ובערים צפופות נוספות, אחת הבעיות הראשונות שמתגלות היא המרחק בין חזית הבניין לבין גבול המגרש.
לעיתים המרווח הקיים קטן מכדי להוסיף ממ"ד בתוך קווי הבניין המקוריים.
החקיקה והתכנון הארצי שנועדו להקל על הוספת מרחבים מוגנים מאפשרים במקרים מסוימים חריגה מקווי הבניין לצורך הקמת ממ"ד. עם זאת, היקף החריגה האפשרי ומסלול הרישוי תלויים בגובה הבניין, במיקום התוספת, בתוכנית החלה על המגרש ובנתונים נוספים.
לכן לא נכון להניח מראש שניתן לבנות עד מטר מסוים מגבול המגרש בכל בניין.
בשלב בדיקת ההיתכנות בוחנים את התוכנית החלה, את קווי הבניין, את גבולות המגרש ואת החלופות האפשריות. רק לאחר מכן ניתן לדעת האם ניתן לקדם את המיקום המבוקש ובאיזה מסלול.
אחת ההפתעות הנפוצות בפרויקטים כאלה נמצאת דווקא מתחת לקרקע.
בשטח שבו מתוכננת עמודת הממ"דים יכולים לעבור קווי ביוב, ניקוז, מים, חשמל או תשתיות אחרות. בבניינים ותיקים, לא תמיד התשתיות נמצאות בדיוק במקום שבו הן מופיעות בתוכניות הישנות.
לכן המדידה והמיפוי הם חלק משמעותי מהשלב הראשוני.
אם קו ביוב מרכזי עובר באזור המתוכנן לביסוס, לדוגמה, יש לבדוק האם ניתן להזיז אותו, לשנות את מיקום התוספת או לבחור פתרון אחר.
זו בדיוק הסיבה שתכנון עמודת ממ"דים אינו מתחיל רק משרטוט של החדר החדש בדירה.
גם בנושא היסודות אין פתרון אחד שמתאים לכל הפרויקטים.
סוג הביסוס, עומקו והאופן שבו העומסים מועברים לקרקע נקבעים במסגרת התכנון ההנדסי ובהתאם לנתוני הקרקע והמבנה.
בבניין אחד יכול להתאים פתרון מסוים, ובבניין אחר – אפילו ברחוב סמוך – תנאי הקרקע, הגישה או התשתיות יכולים לדרוש פתרון שונה לחלוטין.
לכן לא נכון להתחייב מראש לעומק כלונסאות קבוע, לסוג יסוד מסוים או לשיטת חיבור אחת לפני ביצוע הבדיקות הנדרשות.
בבניינים רבים קומת הקרקע פתוחה ומשמשת לחניה או למעבר.
כאשר עמודת הממ"דים מגיעה לאזור כזה, אחד האתגרים הוא למצוא פתרון שלא יפגע שלא לצורך בשימוש הקיים.
במקרים מסוימים ניתן לבחון פתרונות הנדסיים שמאפשרים לשמור על חלק מהמעבר או החניה באמצעות מערכת נשיאה מתאימה. פתרונות כאלה מורכבים יותר מתוספת רציפה היורדת ישירות לקרקע, ולכן הם דורשים תכנון וחישוב פרטניים ואינם מתאימים אוטומטית לכל בניין.
המטרה היא לא לבחור מראש "ממ"ד על עמודים", אלא להבין מהי החלופה הנכונה ביותר עבור הבניין הספציפי.
גם כאשר נמצא פתרון הנדסי מצוין, הממ"ד צריך בסופו של דבר להפוך לחלק מהדירה.
מיקום הדלת, הפתחים הקיימים, החלוקה הפנימית, האור הטבעי והקשר לחדרים האחרים משפיעים על התוצאה.
לפעמים המיקום ההנדסי הפשוט ביותר יוצר דווקא חיבור גרוע לדירה, ולכן נדרשת עבודה משותפת של אדריכלות וקונסטרוקציה כדי להגיע לפתרון שמצליח בשני המישורים.
זהו אחד היתרונות בפרויקט שבו האדריכל ומהנדס המבנים עובדים יחד כבר משלב הבדיקה הראשונית.
עמודת ממ"דים היא אולי אלמנט שחוזר בבניינים רבים, אבל אין שני פרויקטים זהים.
קווי הבניין, מצב השלד, מספר הדיירים המשתתפים, התשתיות, החניה, הקרקע והחלוקה הפנימית של הדירות יוצרים בכל בניין מערכת שונה של אילוצים.
לכן תהליך נכון של בניית ממ"דים בבניינים קיימים מתחיל בבדיקת היתכנות ולא בהבטחה לפתרון מוכן.
במשרד אייכבאום אדריכלות והנדסה, התכנון האדריכלי והקונסטרוקטיבי מתבצע תחת קורת גג אחת. כך ניתן לבחון כבר בתחילת הדרך לא רק היכן רוצים להוסיף את הממ"ד, אלא האם המיקום באמת ניתן לביצוע, כיצד הוא משתלב במבנה ומה נדרש כדי לקדם את הפרויקט בצורה מסודרת.