תפקיד המפקח באתר הבניה הוא קריטי להצלחת פרוייקט הבניה. המעורבות שלו נדרשת למעשה עוד לפני שהחלה הבניה, כאשר הוא נותן את הדגשים שלו למפרט הטכני, לחומרים ושיטות ביצוע העדכניים בתעשיה. הוא גם צריך להיות מעורב בניסוח החוזה עם הקבלן, כאשר נקודות התשלום בחוזה הן הכלי המרכזי של המפקח בשליטה ובפיקוח על הקבלן. בשטח, המפקח יוודא מידות, שימוש בחומרים המופיעים במפרט, ביצוע העבודות המקובלות והמתוארות בחוזה, במפרט ובהתאמה לתכניות. מפקח מנוסה גם יסייע לקבלן בפתרון בעיות תפעול, איתור טעויות ואי התאמה בתכניות, עוד זוג עיניים מנוסות עם אינטרס שהבניה תתקדם כמתוכנן וסמכות לאכוף את החוזה בשטח על הקבלן.

בעוד החוק מחייב מאז ומתמיד פיקוח עליון מהאדריכל, מהמהנדס מתכנן השלד ומיועצים נוספים כמו מהנדס האינסטלציה, הדרישה לפיקוח צמוד היא חדשה יחסית, מאז תיקון 101 לחוק התכנון והבניה ב-2016 שהיה התיקון המקיף והגדול ביותר בעשורים האחרונים (רישוי זמין, מכוני בקרה ועוד). המפקח מכונה בחוק "אחראי לביקורת על הביצוע", והוא נדרש, בנוסף לפיקוח מטעם המזמין, גם ליידע את הוועדה המקומית על כל חריגה מההיתר. כחלק מדרישות התפקיד, הוא נדרש גם להזמין את מי שמחוייב לספק פיקוח עליון להגיע לאתר כאשר העבודות הגיעו לשלב הפיקוח העליון הנדרש: להזמין את המודד לסמן את קונטור הבניה, את מתכנן השלד לבדוק ברזל לפני יציקות, את יועץ הקרקע בזמן חפירת היסודות, את האדריכל בזמן התרוממות מהקרקע כאשר יש לבדוק את המידות וכד'.

יצא לנו לא פעם להיכנס לפרוייקטים שכוללים תכנון ורישוי ליזמים, לא רק כמתכננים שמבצעים פיקוח עליון אלא גם בפיקוח צמוד, בדרך כלל כאשר היחסים עם המפקח הצמוד עלו על סרטון או כאשר המזמינים באמת נתקעו ונראה היה שרק כך יתרומם הפרוייקט. מצד אחד, אני מאמין שהחיבור בין עבודת האדריכל לשטח חשובה, אפילו קריטית להבנה שלנו את המקצוע, את הפרקטיקות המתקדמות של הביצוע ואת שימת הלב לפרטים הקטנים שתיכננו. אבל מצד שני – פיקוח צמוד איכותי דורש זמינות מיידית, הרבה פעמים לא מתוכננת, לתיעוד ופתרון בעיות, ובעיקר תיאום הפתרונות הללו, אד הוק, בין היועצים השונים שהפתרון מצוי בתחומי אחריותם כשבמקביל, גם הליכי הרישוי דורשים לעתים זמינות מיידית – טלפון מבודקת וועדה שלא נענה היום יכול להפוך לבקשה שמוכנסת לדחיה מחר. לכן, נחשוב פעמיים ונבדוק טוב את רמת הזמינות במשרד עבור פרוייקט פיקוח, וכמזמינים – נמליץ לכם לוודא את נושא הזמינות ותדירות הביקורים המתוכננת מראש.

אחד מהנושאים החשובים בתחום הפיקוח הוא איטום. חדירת מים למבנה מתחילה כבעיה אסתטית ומהר מאוד הופכת לבעיית ריח של עובש. אך הבעיה האמיתית היא לטווח הארוך – מה שמפיל את רוב הבניינים הוא חדירת מים לשלד הבטון. המים המכילים חמצן מגיעים לברזל ומחמצנים אותו – חלודה. נפח החלודה גדול יותר והיא מפוצצת את הבטון שמתחיל לנשור. זו כבר בעיית בטיחות שמביאה לנפילת אריחים וחלקי טיח ואם הבעיה ממשיכה להיות מוזנחת – עוד ועוד שטח חתך של קורות ועמודים נושר ומחליד עד לקריסה. הבעיה באיטום, לעומת רוב האלמנטים האחרים הדורשים טיפול ותחזוקה במבנה, היא שהאיטום אינו חשוף. יש מעליו ריצוף שצריך לפרק או חיפוי אבן או טיח – כך שכל טיפול משמעותי במערכת האיטום מצריך פירוק יקר ומשמעותי של מערכות חיפוי או ריצוף במבנה. לכן, כדי להקטין למינימום את הסיכון שבפירוק מערכות כדי לטפל בתקלה באיטום, לאחר שאלמנט מסויים נאטם – נבצע בדיקת הצפה – סתימת פתחי הניקוז, הצפה במים ובחינה ויזואלית האם נצפים סימני רטיבות מבעד לאלמנט האטום. התקן מחייב לפחות 72 שעות של הצפה לפני שניתן להמשיך ולכסות את האלמנט, בתיקווה לעשרות שנים קדימה.