דף הבית » ממ"ד, ממ"ק או מקלט – מה ההבדל?
ממ"ד, ממ"ק, ממ"מ ומקלט נועדו כולם לספק מיגון בשעת חירום, אבל הם אינם אותו דבר.
ההבדלים ביניהם קשורים למיקום, למספר האנשים שהם משרתים ובעיקר ליכולת להגיע אליהם בזמן העומד לרשותנו לאחר קבלת התרעה.
פיקוד העורף מנחה לבחור את המרחב המוגן הטוב ביותר שניתן להגיע אליו בזמן.
לכן השאלה אינה רק איזה מרחב מוגן נחשב מתקדם יותר, אלא איזה פתרון קיים בפועל בבית או בבניין וכמה מהר ניתן להגיע אליו.
בבתים ובבניינים שבהם אין ממ"ד עולה לעיתים גם השאלה האם ניתן להוסיף אחד.
במקרים כאלה נדרשת בדיקת היתכנות תכנונית והנדסית לפני שמחליטים מהו הפתרון המתאים.
| סוג המיגון | מה זה? | את מי הוא משרת? |
|---|---|---|
| ממ"ד | מרחב מוגן דירתי הנמצא בתוך הדירה | בני הבית באותה דירה |
| ממ"ק | מרחב מוגן קומתי | מספר יחידות דיור המשתמשות במרחב משותף בקומה |
| ממ"מ | מרחב מוגן מוסדי | עובדים, תלמידים או מבקרים במבנה ציבורי או מוסדי |
| מקלט | מרחב מוגן נפרד, בבניין או במרחב הציבורי | דיירי הבניין או הציבור, בהתאם לסוג המקלט |
ממ"ד הוא מרחב מוגן דירתי הנמצא בתוך הדירה עצמה. היתרון המרכזי שלו הוא הנגישות: אין צורך לצאת מהדירה או לרדת לקומה אחרת כדי להגיע למרחב המוגן.
בשגרה הממ"ד יכול לשמש כחדר שינה, חדר עבודה, חדר ילדים או חדר נוסף בבית, כל עוד השימוש וההתאמות שנעשות בו אינם פוגעים בדרישות המיגון.
בבתים ישנים שבהם אין ממ"ד ניתן במקרים רבים לבדוק אפשרות להוסיף אותו כחלק מתוספת למבנה.
התהליך דורש בדיקה של המגרש, קווי הבניין, התשתיות, השלד הקיים והפתרון האדריכלי.
למידע על תהליך התכנון והביצוע ניתן לקרוא בעמוד בניית ממ"ד.
ממ"ק הוא מרחב מוגן קומתי. בניגוד לממ"ד שנמצא בתוך הדירה, הממ"ק הוא מרחב משותף המשרת מספר יחידות דיור ונמצא בשטח המשותף של הקומה.
גם ממ"ק הוא מרחב מוגן תקני, ולכן כאשר הוא קיים ונגיש בהתאם להנחיות הוא יכול לשמש את דיירי הקומה בזמן חירום.
ההבדל המרכזי מבחינת המשתמש הוא הצורך לצאת מהדירה ולהגיע אליו. לכן חשוב להכיר מראש את הדרך לממ"ק ולוודא שהיא נשארת פנויה ונגישה.
ממ"מ הוא מרחב מוגן מוסדי. הוא מיועד למבנים כגון מוסדות ציבור, מוסדות חינוך, מקומות עבודה ומבנים אחרים שבהם נדרש מרחב מוגן לקבוצה גדולה יותר של אנשים.
מבחינת בעלי דירות ובתים פרטיים, הממ"מ בדרך כלל אינו חלק מהבחירה התכנונית בנכס המגורים, אבל חשוב להכיר את המונח משום שהוא מופיע לעיתים בהנחיות פיקוד העורף ובשיח על מרחבים מוגנים.
מקלט יכול להיות מקלט משותף בבניין או מקלט ציבורי.
כאשר מדובר במקלט משותף בבניין, השאלה החשובה היא כיצד מגיעים אליו. לפי הנחיות פיקוד העורף, ניתן להשתמש במקלט משותף כאשר ניתן להגיע אליו בזמן העומד לרשות הדיירים, ובמקרים שבהם הגישה אליו היא דרך חדר מדרגות פנימי קיימת עדיפות ברורה לעומת יציאה לשטח פתוח.
מקלט ציבורי מתאים כאשר ניתן להגיע אליו בזמן ההתגוננות שנקבע לאזור. לכן לא נכון לקבוע באופן גורף שמקלט הוא פתרון "פחות טוב". ההתאמה תלויה במיקום שלו ובזמן שנדרש להגיע אליו.
אין תשובה אחת שמתאימה לכל בניין.
ממ"ד מציע יתרון משמעותי של נגישות מתוך הדירה ושימוש כחדר בשגרה. מצד שני, כאשר בדירה אין ממ"ד וקיים בבניין מקלט תקני שניתן להגיע אליו בזמן בהתאם להנחיות, המקלט הוא מרחב מוגן רלוונטי וחשוב.
המטרה בשעת חירום אינה לבחור בין המרחבים לפי העדפה אישית, אלא לפעול בהתאם להנחיות פיקוד העורף ולבחור את המרחב המוגן המתאים והנגיש ביותר.
בבית פרטי ללא ממ"ד ניתן במקרים רבים לבחון אפשרות לתוספת ממ"ד בצמוד לבית.
לפני שמחליטים על מיקום צריך לבדוק את קווי הבניין, גבולות המגרש, החניה, תשתיות מים וביוב, הפרשי גובה ותנאי הקרקע. במקביל נבדק האופן שבו הממ"ד החדש יתחבר לחללים הקיימים בבית.
במבנים צמודי קרקע ובבנייה נמוכה ניתן במקרים המתאימים גם לבחון מסלול פטור מהיתר, בכפוף לתנאים החלים על הנכס ולאישור התכנון.
מידע מפורט יותר נמצא בעמוד בניית ממ"ד בבית פרטי.
בבניין קיים ללא ממ"דים ניתן לבדוק אפשרות לתכנון עמודת ממ"דים – סדרה של ממ"דים שנוספים לדירות זו מעל זו.
זהו פרויקט שונה לחלוטין מתוספת ממ"ד לבית פרטי. צריך לבדוק את המבנה כולו: מיקום הדירות, קומת הקרקע, חניות, תשתיות, יסודות, קווי בניין ואפשרות ליצור מערכת קונסטרוקטיבית מתאימה.
גם אם רק חלק מהדיירים מעוניינים להשתתף בפרויקט, אין להסיק מראש אם הדבר אפשרי או בלתי אפשרי. צריך לבדוק בנפרד את ההיבט ההנדסי ואת ההסכמות הנדרשות.
לפרטים נוספים ניתן לקרוא בעמוד בניית ממ"דים בבניינים קיימים.
חדר רגיל אינו הופך לממ"ד רק באמצעות החלפת חלון או דלת.
ממ"ד הוא מערכת מיגון שתוכננה ונבנתה בהתאם לדרישות הנוגעות לקירות, תקרה, פתחים, מסגרות, אוורור ורכיבים נוספים.
כאשר אין אפשרות להוסיף ממ"ד מלא, קיימים מקרים שבהם ניתן לבדוק פתרונות לשיפור המיגון של חדר קיים. עם זאת, זהו פתרון שונה מממ"ד תקני ויש לבחון אותו בהתאם להנחיות ולמבנה הספציפי.
בשנים האחרונות הורחבו האפשרויות לתכנון ממ"ד בבנייה קיימת.
במקרים הרלוונטיים ניתן לבחון הגדלה של הממ"ד מעבר לשטח המזערי, לרבות אפשרות לשטח נוסף עבור חדר שירותים או רחצה, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק ולפתרון המתאים לנכס.
האפשרות הזו אינה רלוונטית לכל בית באופן אוטומטי. הגדלת הממ"ד משפיעה על שטח המגרש, התכנון האדריכלי, הביסוס, התשתיות והעלות, ולכן כדאי לבחון אותה כבר בתחילת התהליך.
ההשוואה בין ממ"ד, ממ"ק ומקלט אינה מסתכמת בשאלה איזה מהם חדש יותר.
בשעת חירום חשוב לדעת מראש מהו המרחב המוגן המתאים עבורכם, כמה זמן נדרש להגיע אליו והאם הדרך אליו פנויה ונגישה לכל בני הבית.
למשפחה עם ילדים קטנים, אדם מבוגר או אדם עם מוגבלות, לנגישות יש משמעות מיוחדת. לכן כדאי להכיר ולתרגל את הדרך למרחב המוגן עוד בשגרה ולא לחכות לרגע שבו מתקבלת התרעה.
כאשר אין ממ"ד בדירה או בבית, לא נכון להניח מראש שאפשר להוסיף אחד – אבל גם לא נכון להניח שאין פתרון.
בבית פרטי בודקים את המגרש והמבנה הקיים. בבניין משותף בוחנים את הבניין כמערכת שלמה. במקרים שבהם תוספת ממ"ד אינה אפשרית, ניתן לבדוק פתרונות מיגון אחרים בהתאם להנחיות ולתנאי המבנה.
במשרד אייכבאום אדריכלות והנדסה, האדריכל ומהנדס הקונסטרוקציה עובדים יחד על בדיקת ההיתכנות והתכנון, כך שניתן לבחון כבר בתחילת הדרך הן את הפתרון האדריכלי והן את המשמעות ההנדסית שלו.
משרד אייכבאום אדריכלות והנדסת בניין מלווה בעלי בתים ונציגויות דיירים בבדיקת היתכנות, תכנון ממ"דים וליווי התהליך משלב הבדיקה הראשונית ועד התכנון והביצוע.
"`